סא"ל גל שוחמי – מפקד גדוד
הלבנה עמדה בטהרתה. האירה וליוותה את התרגיל הגדודי בו לקחת חלק יחד איתנו. תרגיל שדימה קרוב ככל הניתן את מה שנדרש מאיתנו בקרב, אם ידרשו. ואז, כשאור הלבנה פגש את אור החמה, זה קרה. הטנק עליו פיקדת בחודש האחרון, והראשון שלך כמפקד, טנק 3א' מפלוגת בזק. טיפס על הגשר שאתה דרוך ומוכן כבר להתקפה הבאה. במהלך התנועה על הגשר, נפל הטנק בצידו הימני, לתעלה אותה ביקשת לעבור. הספקת לפקוד על הצוות, תרגולת התהפכות. ואכן היו מוכנים. אך אתה, כנראה טרם. בפעולה זו שלך, ובתרגולת מהירה אותה אימנת את צוותך. הצלת את חיי לוחמך. אך לא הצלחת להציל את חייך. ובהתהפכות זו מצאת את מותך.
אוריאל, היתה לנו הזכות לקבל אותך לשרותינו כמפקד טנק. בתקופה הקצרה הזאת אך מאד אינטנסיבית וטובענית, התגלת בתפארתך. ראשית כאדם. אדם צנוע, שקט ונעים הליכות, בעל מזג חיובי. ועל כך נאמר, "מים שקטים חודרים עמוק". וכזה השפת רבות על סביבתך הקרובה. במשמרת שלך אצלנו היתה גם לוחם מפקד. מפקד חדור תחושת חדירות ושליחות לעם ישראל ולארץ ישראל. אהבת את חילך אהבה אמיתית ודאגת להם דאגת אמת. את הדוגמא הטובה ביותר להביעה את אופן פיקודך, מצאתי בתוך הטנק ההפוך שלך. כשנכנסתי לטנק שניות לאחר ההתהפכות, שאלתי את שלושת לוחמך האם כולם בסדר, למרות שידעתי שכבר לא. אך לראות את שלושת לוחמך מתפקדים במציאות שנחפת, היה מעורר הארכה. אוריאל, חשוב לי להגיד ורק לקוות שאתה יודע שהצוות שלך תיפקד למופת. צוות של לוחמים, מגובש, מרומם וקר רוח. תדע אוריאל, כי יש לך במה להתגאות.
משפחת ליברנט היקרה, אין מילים שיכולות להביעה את שליבנו מבטא ברגעים אלו. רק אומר לכם שאנו איתכם בכאבכך, בצערכם, מחבקים אותכם כי אתם חלק ממשפחתנו כעט, ונהיה בשבילכם ככל שתרצו ותצטרכו. אוריאל נחקק במורשת המושרה והגדוד. יהי זכרו ברוך.